אני חש בלבי את הזעזוע העמוק המהדהד עדיין, את העצבות, את עוצמת המכה שהונחתה עלינו, חבריכם, אוהביכם, שכניכם. אך גם בזה - אני יודע שאין זה אלא אפס קצהו של מה שאירע לכם, ידידיי, אהוביי. איך אשתתף בצערכם? אנו נאלמים דום. אין לנו אלא לשים את עצמנו בצד, ולהיות אתכם, "נטו".

                            הרב דוד משלוב