התמעטה לנו השורה.

האזכרה הראשונה שלך שמואל דן שאמא שלך לא מספרת כמה היא עדיין מתגעגעת ומראה לנו קבל עם ועדה עד כמה האמונה שלה חזקה ועד כמה היא עצמה חזקה.

אבל אנחנו הפנמנו ולמדנו ממנה כל תשע השנים האחרונות כך שאין חשש- אנחנו פה להמשיך באותה הדרך ובאותה הצורה. ממשיכים בחיים.

אז מה חדש? אנחנו יודעים מה חדש אצלך- אמא באה לבקר. מה חדש אצלנו?

אצלנו יש הרבה שמחות, ילדים שגדלים, תינוקות שנולדים.

בועז התארס – מצטרף לערן וסיון שעשו את המהלך המחייב לפניו. כבר ממש לא טנצ'ר.

ברק הקטן החמדמד הפך לעלם חמודות עטור כנפי צנחן ומדי עורב.

יובל עושה חייל בלימודים ומחפש את המקום הטוב ביותר להתגייס אליו- כדי שיעל תוכל להמשיך לא לישון עוד כמה שנים.

ליאת- כבר בחורה בוגרת ומדהימה- מסיימת אוטוטו ללמוד ומצאה לעצמה יופי של שירות לאומי לשנה הבאה.

נעמונה- יפהפיה ומוכשרת.

דינהני – עדינה ופקחית כמו שאתה ראית בה כל הזמן כשהיתה ילדה קטנה.

בובו מואל- יעקב- גברבר קטן. נעלם התינוק עם הבלונד הגולש ונשאר ילד בוגר ואחראי.

כמה שהם מתגעגעים אלייך. אפילו שעבר כל כך הרבה זמן. לכאורה.

ושתי הגרציות הקטנות שקרויות על שמך- דניאל ונועם דנה- הן לא הכירו אותך אבל כמה שהן מכירות אותך. אתה כל כך שם אצלן בהוויה. 

בפרויקט 60 שנה לחמד כשכל ילדי הגן בחרו להכין מקרטונים וקופסאות את הצרכניה ואת גן השעשועים במושב- רק נועם בחרה את היכל שמואל דן כמקום האהוב עליה ביותר ולפסל אותו בדייקנות עם הגג האדום והעמודים בכניסה.

והקטנטנות ביותר- בנות הזקונים של המשפחה- עמית חוה וסתיו הדסה . כבר עם השם - בעמית, כמו נועם לפניה טמונה ההכרה במורשת שלך ובחוזק הנדרש כדי להשתייך אליו. וסתיו הקטנה החייכנית בעלת הרוח הטובה תצטרף לחבורה הזו בשמחה.

התמעטה לנו השורה אבל אנחנו ממשיכים.

ממשיכים באותה הדרך אליה התחייבנו אז לפני 9 שנים.

ממשיכים במלוא העוצמה ובמלוא המרץ.

הקטר-אבא שלך בצורה אחרת אבל עם אותה נחישות דוחף כלפי מעלה. ואנחנו מטפסים ועולים-כמו שהבטחנו – כמו שקיווית.