ט"ו בשבט נטיעות תשס"ג

חווה מייזליש

התכנסנו הבוקר לנטיעת עצים לזכר הנופלים בקרב של חטיבה 5 במלחמת חומת מגן. וזו ההזדמנות ךהודות לכל האירגונים שנטלו חלק בטקס נפלא זה.

בספר בראשית, פרק ב' פסוקים ז-ט, מתואר הקשר החזק בן האדם, האדמה ונטיעת העץ:

"וַיִיצֵר ה' אֵלוֹקִים אֶת הַאָדַם עָפַר מִן הָאֲדַמָה וַיִפַּח בֱּאַפַּיו נִשְמַת חַיִים וַיְהִי הַאָדַם לְנֵפֶש חָיַה.  וָיִטַע אֶלוֹקִים גָן בְּעֶדֵן מִקֵדֶם וָיָשֵם שַם אֶת הָאָדַם אָשֵר יָצַר. וַיַצְמַח ה'  אֶלוֹקִים מִן הָאָדַמַה כֹּל עֵץ נֶחְמָד לְמָראֶה וְטוֹב לְמַאָכַל וְעֵץ הָחַיִים בְּתוֹך הַגָן וְעֵץ הָדַעָת טוֹב ְורָע".

נטיעת עצים זו, לזכרם של בנינו היקרים, מעצימה את הפסוק "כִּי מִן הַעַפָר בַּאתָ וְאֵל הָעַפַר תַשוּב" .

ר' חיים ויטאל בספרו "עץ חיים" טוען לגבי הסדר שנערך בט"ו בשבט, כי אוכלים בט"ו בשבט שלשים מיני פירות כנגד שלושה עולמות.

כנגד עולם הבריאה- אוכלים עשרה מיני פרות הנאכלים בשלמותם (כדוגמת תאנים, תותים)

כנגד עולם היצירה- אוכלים עשרה מיני פירות שגרעינם בתוכם אינו נאכל (כדוגמת זיתים ותמרים)

כנגד עולם העשיה- אוכלים עשרה מיני פירות שתוכם נאכל וקליפתם נזרקת (כדוגמת רימונים, שקדים).

בסדר זה, שתיית ארבע כוסות יין לבן ואדום (במינון זהה) כסמל לאיזון בין החומר (יין אדום) לרוח (יין לבן). אנו בעולם החומרי הזה, נעשה כל שביוכלתנו, כל אחד לפי אמונתו והשקפתו,  להמשיך ולהנציח את זכרם ואמונתם של יקירינו בכל דרך אפשרית. שלושת העולמות שהרכיבו בכל אחד מאהובינו עולם מלא, הוא כעת זיכרון יקר שביכולתינו לשמר ולקדש.

בני היה אדם נאהב אוהב וחייכן. אהב בעצם את כולם מכל מעמד ומכל גיל. אהבה מיוחדת היתה שמורה לאחייניו.

לקטנים שבהם, דינה שהיתה בת 4 בזמן נפילתו ויעקב בן 3, כתבה כלתי עינב בתוך השבעה סיפור להנצחת אהבה זו.

זהו סיפור אהבה בחרוזים המתחיל בחיוך ומסתיים בכאב גדול.

וכה אומר הסיפור: (סיפור הדוד כיף חיים)

 

 

חוה מייזליש  - ט"ו בשבט

בספר בראשית, פרק ב' פסוקים ז-ט, מתואר הקשר החזק בן האדם, האדמה ונטיעת העץ:

"וַיִיצֵר ה' אֵלוֹקִים אֶת הַאָדַם עָפַר מִן הָאֲדַמָה וַיִפַּח בֱּאַפַּיו נִשְמַת חַיִים וַיְהִי הַאָדַם לְנֵפֶש חָיַה.  וָיִטַע אֶלוֹקִים גָן בְּעֶדֵן מִקֵדֶם וָיָשֵם שַם אֶת הָאָדַם אָשֵר יָצַר. וַיַצְמַח ה'  אֶלוֹקִים מִן הָאָדַמַה כֹּל עֵץ נֶחְמָד לְמָראֶה וְטוֹב לְמַאָכַל וְעֵץ הָחַיִים בְּתוֹך הַגָן וְעֵץ הָדַעָת טוֹב ְורָע".

נטיעת עצים זו, לזכרם של בנינו היקרים, מעצימה את הפסוק "כִּי מִן הַעַפָר בַּאתָ וְאֵל הָעַפַר תַשוּב" .

אנו בעולם החומרי הזה, נעשה כל שביוכלתנו, כל אחד לפי אמונתו והשקפתו,  להמשיך ולהנציח את זכרם ואמונתם של יקירינו בכל דרך אפשרית. שלושת העולמות שהרכיבו בכל אחד מאהובינו עולם מלא, הוא כעת זיכרון יקר שביכולתינו לשמר ולקדש.