הכנסת ספר תורה - י"ד טבת תשס"ג 19.12.02 חווה מייזליש

 

הרשו נא לי להודות לכם מקרב לב בשם נח, בשם ילדי יעל ואברשקה, כלותי עינב ושורי, חתני זבולון, נכדי ובשמי על שבאתם להיות איתנו ביום כה חשוב לנו שבו הכנסנו לבית הכנסת את ספר התורה לעילוי נשמתו של שמואל דן, בבית הכנסת אליו הגיע כילד שובב, בית כנסת ששמע אותו אומר את שיר הכבוד בשבתות, בית הכנסת אליו הגיע כחתן בר מצווה בית כנסת שאליו הגיע כחתן בחופתו.

 

נשמתו של קדוש שנפל על קדושת ה' בפעולה שהוא האמין בה באמונה שלמה ובנכונותה להגנת המולדת.

אמרה כלתי עינב באזכרת השלושים ליד קיברו של שמואל דן : מן המיצר קראתי יה ענני במרחב יה" ואני אשלים את הפסוק כפי שהוא מופיע בספר תהילים : ה' לי לא ירא מה יעשה לי אדם" .

לפסוק זה ניתן להוסיף באותה הרוח פסוק נוסף מספר תהילים: " באלוקים בטחתי לא אירא מה יעשה לי אדם".

אבי ז"ל, היה שר לאחיי ולי שיר ביידיש ואחר כך לילדי- וסילחו לי אלו שאינם מבינים: וואס קענסט מיענטשעלע מיר אוי טאן ווען גואט איז מיט רפון אייביק אין.

כמה אמת במילים אלו.לא בכל דור יודעים אנו כמה גדול היה חסדי ה' איתנו, לפעמים חושבים שבדרך הטבע העם היהודי שורד. יתכן ולעולם לא נדע כמה אסונות "כמעט קרו" וה' מנע זאת.

נס העמידה של העם היהודי לאורך הדורות הם השמירה המיוחדת של ה' עלינו. למרות אלפי שנות רדיפות העם היהודי קיים. מדינות ענק נעלמו ונמחקו מעל דפי ההיסטוריה, גם בדורינו רבים רוצים לכלותינו, אולם חסדי ה' עלינו תמיד ובזכותו עם ישראל חי ויתגבר על הסבל גם בדור הזה.

 

רבים כמו שמואל דן שילמו בחייהם הצעירים ומסרו את גופם ונפשם באמונה ובגבורה למען קיום מדינתינו כי הגבורה היא מתנה שרבים משתמשים בה בשקט ובצניעות. יש לראות את מסירות הנפש כאידיאל רוחני שהוא, שמואל דן לא יכול היה לוותר עליו.

אבל הנשמה ממשיכה בחיים, חיים ניצחיים והיא ממשיכה בקשר עם המשפחה. הקשר הגשמי נפסק אולם נשמה הנמצאת בעולם האמת צוברת נחת רוח בהקדשת מעשים כאן בעולמינו החומרי, לעילויה.

עם כל הכאב, יכול בית ישראל להמשיך בחיי המעשה ולנסות להבליג על היגון ולראות את העתיד הטוב יותר מתוך אמונה כי החיים הם נצחיים.נזכור אותך, אהוב שלנו, לנצח.