ספר התורה שאנו מכניסים היום אל הקודש, הוא לזכרו של שמואל דן.

אני חושב שהכנסת ספר התורה הוא אחד הדברים המסמלים ביותר את שמואל דן ולא כי הוא היה צדיק כגדול אלא כיוון שהמוטו שלו בחיים הוא גם המוטו של ספר התורה.

מרכז חייו היה "מה שעושים עושים טוב!" כך חי את חייו וכך גם נהרג- כשהוא עושה הכי טוב את מה שנשלח לעשות. אני זוכר אותו תמיד מגיע כשכולנו מתלבטים בבעיה זו או אחרת והוא- ישר תופס פיקוד מארגן את העניינים מעל גבי הטרקטור או המשאית ופותר את הבעיות. תמיד בהצטיינות, תמיד בשקט עם החיוך שלו מרוח על הפנים. הוא תמיד אהב להצטיין- תמיד אהב לעשות הכל הכי טוב. מאז שהיינו ילדים וגם כשבגרנו, היינו משחקים יחד בבית ובחוץ. כל משחק חדש שהגיע, הוא לא נח ולא שקט עד שפיצח אותו, הבין את העקרון ואז ניצח אותנו פעם אחר פעם .

אין מה לומר- הוא היה הכי טוב ועשה תמיד הכל הכי טוב- הכי טוב שהוא יכול וזה היה הרבה מאוד.

 

ספר התורה מכיל את תרי"ג המצוות עליהן מבוססת דתינו ואמונתינו. הציווי בקיום המצוות הוא דווקא להשתדל ולעשותם בצורה הטובה ביותר: " הוי עז כנמר, וקל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים..." וחכמים במסכת שבת דרשו "זה אלי ואנוהו- הִתנַאֵה לפניו במצוות: ציצת נאה, תפילין נאה, ספר תורה נאה וכו' "

 

בשבת הקרובה, נקרא את צוואתו של יעקב אבינו לבניו. לדן, אומר יעקב: "דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל. יהי דן נחש עלי דרך, שפיפון עלי אורך הנושך עקב סוס ויפל רוכבו אחור". הפרשנים, מייחסים את דבריו כנבואה לעתיד לבוא- נראה שמדובר בגבורת שמשון, שיוצא משבט דן שהוא לבדו יָצַא ונלחם בפלישתים שהרעו לישראל כנחש היוצא לבדו ממאורתו.בספר דברים בפרשת "וזאת הברכה", מברך משה את שבט דן ואומר "דן גור אריה יזנק מן הבשן" וגם כאן יש רמז לגבורה כמאמר אונקלוס "תקיף כגור אריה" וכשפתי חכמים " שהיה עומד על הספר ושוקד ושומר על ישראל שלא יכנסו אויבים לארץ".

 

מהי גבורה? הרמב"ם במורה נבוכים מסביר, כי המדרגה הראשונה בהשגת הנבואה ורוח הקודש, היא הופעת הגבורה והאומץ. רוח הגבורה היא עזר אלוקי אשר יעורֶרוֹ ויזרזוֹ לעשות טובה גדולה בעלת ערך. רוח הגבורה אינה תוצאה מוחלטת של עבודת האדם אלא מקורה ושורשה ברוח ה'. אך זהו עֶזר – עֶזר מתוך משהו שכבר נמצא בו באדם, חדור מופנם בתוך אישיותו עד "שימצא מצד עצמו לכך התעוררות ודחיפה לפעולה".

במסכת אבות נאמר: איזהו גיבור הכובש את יצרו. וקהתי פרש: שאינו נכנע לתאוותו ולשרירות ליבו, והוא שולט ברוחו. הגיבור הוא גם אדם חזק מבחינה רוחנית שדעותיו ועקרונותיו ברורים ונהירים לו.

 

והדן שלנו- שמואל דן שנלחם כמו אריה "כגור אריה יזנק מן הבשן". שמואל דן שבשקט הנפשי שלו, השרה עלינו רוגע ובטחון וברגע האמת התייצב אל מול עצמו ובעזרת אותה רוח גבורה אלוקית השלים את המשימה אליה נדרש באותו חג הפסח- כמו שנהג תמיד: הכי טוב שהוא יכול. שמואל דן שבמקום לחלץ את עצמו מהסימטה שם בג'נין, במקום לחשוב על עצמו בלבד, הגן על החברים שלו ונשאר שם עד הסוף. כי הוא תמיד נהג כך- דורש מעצמו את הסטנדרטים הגבוהים ביותר ועמד במטרות שהציב לעצמו- המטרות הכי גבוהות, במטרה לעשות הכי טוב- הכי טוב שהוא יכול. הרמב"ם מורה לנו : ומאחר שיכנס בקשרי מלחמה, ישען על מקווה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל יחוד ה' הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא ירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באישתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מליבו ויפנה מכל דבר למלחמה.

והרב קוק ממשיך בעניין זה וסובר כי בשעת מלחמה כל יחיד בעם ישראל עובר תהליך של התעלות הפרט באומה למדרגת חסידות של התכללות בכלל עם ישראל.שמואל דן- עברו כבר שמונה וחצי חודשים. לא עובר רגע ביום, בלי שנחשוב עליך ונתגעגע אליך. אל כל מה שמילאת בחיינו, שרק עכשיו כשהחלל גדול כל כך, אנחנו באמת מרגישים את זה בעוצמה כל כך גדולה. אבל למרות הכאב, למרות הקושי היום יומי הקשה לכולנו-על העוז והגבורה שהפגנת, על קידוש ה' ועל מסירות הנפש הגדולה למען כלל עם ישראל- ועל היותך אתה מי שהיית ומי שתישאר תמיד בליבינו ובזכרונינו אנחנו גאים בך.

גאים בך מאוד.