אבא, אמא, משפחה יקרה ואורחים נכבדים.

נמצאים אנו במעמד מרגש של סיום הקמת מצבת זיכרון ופתיחת ההיכל לפעילות חיה ונושמת לאחי שמואל דן הי"ד.

גם היום לאחר כ-18 חודשים ולאחר תקופה לא קלה יכול אני לחוש את שמואל דן שלנו כאילו עדיין מצוי איתנו.

פרשת השבוע פרשת חיי שרה מתחילה בהסתלקות שרה מהעולם. הסתלקותה של שרה לא היתה הסתלקות סתמית אלא היא גרמה לעוד אחיזה וקנין בארץ-ישראל.

רש"י מביא מן המדרש: "ונסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק, לפי שע"י בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט, פרחה נשמתה ממנה ומתה".

זאת אומרת, שמיתת שרה באה באופן פתאומי.

אותה עקידת יצחק היא השורש לכל מסירות הנפש שהופיעה בעם ישראל במשך כך הדורות, הווה אומר, נכונותינו לתת את היקר מכל למען שמו יתברך.

זהו עמוד האש והענן שלאורם הלכנו בכל התקופות הקשות שפקדונו במשך אלפיים שנות גלות. עם ישראל מסר עצמו להיות נעקד בייסורים קשים ונוראים ובלבד להשאר נאמן לאלוקיו.

אנו מאמינים שכל אותם אלו שנסתלקו מאתנו על קידוש ה' במהלך הדורות, ושמואל דן ביניהם, הסתלקותם לא היתה לשווא אלא העמיקה את אחיזתנו בארץ החיים.

הרמב"ם בהלכות מלכים רואה את העקידה כדגם לכל מי שמוסר את נפשו על קידוש ה'. לדבריו, כשאדם נכנס למלחמה עליו לא לפחד ולא לחשוב על אישתו ובניו ויפנה מכל דבר למלחמה. וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה עובר בלא תעשה. יכולת האדם לכבוש מחשבותיו עד כדי לא להרהר בבני משפחתו בשעת יציאתו למלחמה, הינה ביטוי לעשיית רצון ה' ללא פניה ביחס לטובתו האישית. והנכונות למסירות נפש היא זו הגורמת לקב"ה לדאוג לו ומיתתו כמיתת צדיקים המכפרת. אתם, שנקראתם באחת מהתקופות הקשות להגן על עם ישראל, לא הססתם לרגע. ואתה שמואל דן, כפי שנודע לנו לאחר מותך, קיימת הלכה למעשה את דברי הרמב"ם והלכת ללא חשש וחשבת אך ורק על הלחימה ועל חבריך המצויים יחד איתך בשדה הקרב. במהלך הלחימה נפצעת, יכולת להציל עצמך אולם אתה בחרת להשאר על-מנת שתוכל לחפות באש על חבריך ועל כך שילמת בחייך ומסרת את נפשך על קדושת ה', העם והארץ.

אנו מלאי תקווה כי במבנה אשר הוקם על שימך ולהנצחת זכרך, ישמש מקום לפעילות בני עקיבא ופעילות ציבורית ותורנית לחברי המושב.