בני היקר-נאמר בטקס יום הזכרון לחללי צה"ל במושב
 

לפני כ"ז שנים הבאנו לעולם את שמואל דן. הוא היה הראשון שקיבל את שמו מהסבא הנפלא שהקים משפחה לתפארת אחרי השואה הנוראה. אחרים נשברו אבל הוא בנה והקים.
את החלק השני של שמו, קיבל גם כנכד ראשון של סבתא דינה. אישה חכמה ונבונה שעזבה את חייה מלאי המותרות בארץ זרה כדי לבוא לארץ הקודש.
כנראה ששילוב השמות הזה עשה נפלאות ונתן גבורה, חכמה מסירות נפש וצניעות.
הפיקדון שקיבלנו היה קצר מאוד, אולם מלא תוכן ושמחה.
אלפים נשארו המומים ממותו הפתאומי. אנשים מכל הגוונים ומכל השכבות אהבו אותו כי אצלו לא היו אבחנות. את חיוכו הוא מסר לכולם, חיוך אמיתי וזך. כל חייו חי חיים אמיתיים בלי יכולת לשקר לאיש והאמין תמיד לזולת. הוא לא הכזיב אף אחד ובייחוד לא את עצמו-הוא העמיד את עצמו במבחן יום יומי מול ליבו ומצפונו.
הדברים שלכאורה נראים פשוטים אך הם אלו שנותנים את התוכן לחיים ואת הטוב באדם, התמלאו במלואם בשמואל דן. תכונות אלו הן המטען שמביא אותו לפני כס הכבוד.
לנו קשה. אנחנו לא מבינים את המעשים של הקדוש ברוך הוא אבל בטוחני, שברגעים הקריטיים של הלחימה לא היסס אפילו לרגע כי כל מעשיו היו תמיד בהכרה מלאה ובאמונה בצדקת הדרך והמשימה.
דמעות ומילים לא יעזרו, נאלץ ללמוד לחיות בלעדיו. הזיכרונות שלנו ממנו רבים והם אלו שיעזרו לנו להתמודד עם האובדן.
תפילתי, שהקדוש ברוך הוא ייתן לנו נחמה ואצילות כדי להיות ראויים לזכרו.