לזכר שמואל דן ז"ל

עינב מייזליש
מביטוייו- ביטויים נבחרים של שמואל דן. אין שכל אין דאגות: כשמישהו היה עושה משהו שדני חשב שהוא קצת טיפשי מדי לטעמו, מיד הביטוי היה צף ועולה. לדוגמא: עינב מנסה לפתור חידת מחשבה ומסתבכת איתה, דני מציץ, פותר, ואומר ``אין שכל אין דאגות``. אִינָעַל אָרְדַה דָרדַה: ביטוי כשיש משהו פלצני. לדוגמא: הוי, הנה אנפית בקר (עינב) דני בתגובה: אנפית אינעל ארדה דרדה תִינָה-נָיְי-נַיְי: שוב ביטוי למשהו קצת פלצני, לדוגמא: עינב: דג סלמון יותר טוב מדג טונה. דני בתגובה: תִינָה-נָיְי-נַיְי רק קושר ת`נעלים: או בתרגום חופשי: היית מת שאני יעשה את זה. לא בבית: ככה הוא היה עונה לטלפון. אצלנו בבית, אצל ההורים שלו, האחים שלו, הדודים שלו, החמים שלו ואצל כל מי שהרגיש מספיק נוח לעשות לו פאדיחות. לפעמים היה יוצא לו לדבר עם אנשים קצת מרובעים שלא ממש תפסו את העניין ותפקידי היה לנסות לצאת מזה בכבוד. אני אתן לו ביס בראש: שמור! שמור לאנשים שעיצבנו אותו באמת. עָלַיי: כשלקח משהוא על עצמו (וזה קרה הרבה) הוא היה אומר :עליי. וזה הספיק לכולם להבין מה הוא התכוון: יש על מי לסמוך והכל בשליטה. ביטוי שגור מאוד לא רואה אותו ברנטגן\ לא נכנס לי ברישתית\לא רואה אותו ממטר: במילים אחרות, לא שם עליו. כשדני היה רוצה שיהיה ברור מעל כל ספק על בנאדם מסויים שהוא לא שם עליו: אלו היו הביטיים הרווחים. מעבר לזה, כשהוא רצה לנסות ללמד אותי לא לשים לב למה אחרים חושבים, הוא השתמש בביטויים האלה בהטיות קלות: שלא יכנסו לך ברשתית, אל תראי אותם ברנטגן, אל תראי אותם ממטר. וַסְלַה: דינה (האחינית אז בת 3, היום בת 4), ביקשה בפעם הראשונה ופלה: וסלה. מאז הביטוי השתרש חזק וככה ביקשו ופלות אצלנו בבית. די נוּ: אני מובך מה!

חזרה